אופיר מוריסון / תפילה |
אלוהיי, שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך:
רחם עליי.
החוף שחור בלילה, הים כמו מי מוות,
בריכת דם ופחד.
אנשים נרדמים בלילה,
אחרי יום שרק חיפשו לספק את התאוות שלהם.
התפילות הן תפילות סרק על בחורה יפה,
ומקום בין כל ההמון.
רק אני בלילות על חוף שחור,
מחפש בין סלעים להגיד תפילה.
אני מתפלל לשמיים ריקים, אין אלוהים,
אז אין מי שייתן מחילה.
"הושיעני אלוהים כי באו מים עד נפש",
אני בלב ים, אין לי שורשים.
"מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אימי",
אז אדוני, הוא האלוהים?
אדוני, הוא האלוהים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|