שולי היה ילד מהמם עד שקרה אשר קרה.
הכל התחיל באחר צהריים אפלולי במיוחד לתקופת הקיץ הלוהטת עד
כאב, וזה אף רתח עד התכה ממין אפלולי שנמרח על הסדינים.
אני שומרת עד היום את אותו הסדין בארגז התחתונים המלוכלכים
אצלי בחדר. תמיד בימים חמים אני מתעטפת בו ונותנת לזיעה
להתערבב עם החומר התורשתי שלו.
נחזור לעיקר, זה התגלגל כמו כדור צבעוני פסיכודלי הלא ניתן
לעצירה לא יכלתי למנוע ממנו את אשר עמד להתרחש. תמיד ידעתי
להתעסק עם כדורים כאלה, אמא סיפרה לי שזה כמו כדורים סיניים
שאסור לשבור אבל אני לא האמנתי הייתי חייבת לנסות בעצמי.
הוא הסתכל עליי מחכה שאני אתחיל לשחק בזה כאילו הכנתי סלט טונה
ורק חסרה ביצה אחת לסלט. אמרתי לו שלפני שמתחילים אני רוצה
שנלך לסיבוב לנקות את הראש ואת הנפש. הלכנו לדודה טובה -יש לה
תרנגולות, תרנגולות לדודה טובה וסימה התרנגולת היא לא שותה,
היא לא אוכלת, לא מטילה ביצה רק מנקרת כל היום... ואכן זה מה
שהיא עשתה גם באותו היום הנורא. סימה השתובבה בחצר ברגע הראשון
שנכנסנו מבעד לשער ראיתי בעיניה את אותו המבט האימהי לו רק
ידעתי שהיא רוצה משהו משלי. נזכרתי ביוספה ידידה מהתיכון
שבתקיפות העוני חמדה את ארוחתי בשעות ה-10 - אותה ביצה קשה
שרינת, השכנה הזקנה הכינה.
נכנסו פנימה למספר רגעים עד שדודתי ביקשה משולי לנסות להוציא
ביצה מסימה ע"י קריאות חיזור מכיוון שידעה שמקצועו הראשי
באוניברסיטת חקלאות היה עיצוב אופנת תרנגולות.
הוא הלך והתמהמה שם בלול, אז הלכתי לבדוק מה מתרחש, סימה תמיד
חמדה מה ששלי. התגנבתי ללול כשיש עליי רק מטפחת וסכין חיתוך של
טובה ושמעתי אותם. "סימה, סימה תני לי את זה..." "נמאס לי
מהמשחקים שלך בסוף הם יגלו שלא למדתי באוניברסיטת החקלאות..."
"תני לי לגעת לך בכרבולת"....דמעות חנקו את גרוני, התקרבתי
לעברם שולי הבחין בכך הסתובב לעברי ומרוב הפתעה הועפה הסכין
לאוויר וכך התקבלה לה ביצה... אבל לא של סימה...
מאז אותו יום הזוי, אני רק רואה ביצים כשאני מביטה בטובה,
סימה, שולי ואף ביוספה במסיבת המחזור ונזכרת באמא אומרת: "זה
כמו ביצים סיניות אסור לשבור אותם" בהחלט נותרתי עם קארמה רעה
אבל התעודדתי כאשר אכלתי את סימה הקטנה.