דד ריבר / סליחה |
חשבתי,
הבטחתי ושבתי
דיממתי ונדמתי
מאסתי,
בשקר, באהבה
באשלית התקוה
אבל המח לא הרפה
לדכאני ניסה
ושוב אותה טעות,
החשיבה.
חלשה ושפופה
עומדת מולך
דורשת יציבות בכפיה
מנחשת הבעתך
ולא רואה בכייך
והנה אחרת בחיקך
מבטך מושפל לאדמה
אז הכתה בי הידיעה
אני מתה קבורה מולך
עזבתי לתמיד ללא פרידה
סליחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|