יעל רותם / סירנה |
ליבי קופא בקירבו
(אך שלא כמו אודיסאוס איני נמשכת אל קולה
להיפך
אני מתנגדת לקולה רוצה לדחות אותו אל מחוץ למוחי)
מחסיר פעימה ועוד
פעימה ועוד פעימה ועוד
אחת.
ידי מחייגת בדממה
רועדת ורוטטת כמו בתולה בליל כלולותיה
חיוג קצר. דממה בצד השני.
ואז קול עונה
ותוך שניות אני שומעת את
החדשות הגואלות אותי.
>נכתב בעקבות ההבנה שלי מאין הגיעה הפוביה מפני סירנות של
אמבולנסים - חיי היום יום בירושלים בשנים האחרונות>
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|