ניצן בודגזד / דמעותי כבר יבשו |
מקווה למצוא איזה ניצוץ שיפציע,
כמו שחר בחיי החשוכים,
שאוכל להפסיק להעמיד פנים.
רוצה לברוח רחוק מכאן,
למקום שלא תהיה לידי,
שלא אוכל להרגיש את הכאב שבי,
רוצה להימלט מעצמי.
מנסה לחשוב על חיים בלעדיך,
ולא מצליחה,
כל שנייה מוכיחה לי יותר,
שאני אוהבת אותך.
הימים עוברים,
השעות חולפות,
ואני לבד,
מנסה לחלוק את הכאב.
רוצה לדבר, לספר,
ואין לי למי.
דמעותיי כבר יבשו,
אבל נשארתי ביגוני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|