שיר שכתבתי על מקרה אמיתי.

מסתכלת שוב בעיניך,
מקווה למצוא איזה ניצוץ שיפציע,
כמו שחר בחיי החשוכים,
שאוכל להפסיק להעמיד פנים.

רוצה לברוח רחוק מכאן,
למקום שלא תהיה לידי,
שלא אוכל להרגיש את הכאב שבי,
רוצה להימלט מעצמי.

מנסה לחשוב על חיים בלעדיך,
ולא מצליחה,
כל שניה מוכיחה לי יותר,
שאני אוהבת אותך.

הימים עוברים,
השעות חולפות,
ואני לבד,
מנסה לחלוק את הכאב.
רוצה לדבר, לספר,
ואין לי למי.
דמעותי כבר יבשו,
אבל נשארתי ביגוני.