ימי החול שלך
מיוחדים,
וקדושה מופלאה
עטפה את פנים נפשך
כשנולדת מרחם אימך
המנוחה.
השבריריות שלך
מצלצלת חרישית באוזניי
האפלוליות,
כטיפות אש
תפלות,
מכלות עורך הצחור
שנפער חורים עמוקים.
גופך מרחף
על פני בועות מבעבעות,
מלאות אויר חנוק
של גפרורים זולים.
ואת מתכלה לגמרי!
צוחקת באצילות דוממת
אל תוך השלהבות,
ויופייך הנצחי
קמל.



14/10/03
בקרוב חלק שני: "ימי הבוץ שלך..." חח