ישבתי עם עצמי ובאמת ניסיתי לחשוב מה בא לי, מה אני באמת רוצה?
מה יהיה הדבר שיעשה אותי מאושר? והגעתי למסקנה שאני לא יודע.
ברור לי שזה נשמע מפגר אבל זו המציאות, אין לי מושג. מצד אחד
אני רוצה אותך, אני יודע את זה בוודאות מלאה, מצד שני, את לא
איתי ואת עם מישהו אחר וכנראה שטוב לך, גם את זה אני יודע. מצד
שלישי, אמרתי כבר מיליון פעמים שהאושר שלך חשוב לי יותר מהאושר
שלי ואני לא משקר כשאני אומר את זה. אז מה אני רוצה?

אני לא מתוסבך, זו המציאות שמסובכת, החיים נהנים לשחק בי בכל
פעם מחדש. משחקים של זמן ומקום, סיבה ותוצאה, גורל ומזל. הכל
אותו הדבר אבל גם כל כך שונה.
אם החיים היו יותר פשוטים, המצב היה יותר פשוט. יופי גאון, אני
חושב לעצמי. ממש שורה חזקה. יושב לי מול המחשב באמצע הלילה
ומנהל מונולוג עם המקלדת על כמה שרע לי או טוב לי או השד יודע
מה. לא, טוב בטוח שזה לא. כשאני רואה אותך מחייכת אני נמס שוב
ושוב, בלי יכולת לעצור את זה. כשאני רואה אותך כועסת והעיניים
שלך נוצצות, משהו בי רועד עמוק בפנים בציפייה, רוצה לראות אותך
מתפרצת, זועמת, משוחררת לחלוטין מכל העכבות המפגרות שעוטפות
אותנו בכזו רשת ביטחון.
אולי, שוב, מתוך ציפייה שתפגיני איזה רגש כלפיי. יותר מידידות.
משהו אמיתי שייתן לך להיסחף איתי למקום שבו שנינו נהיה הכי
כנים שאפשר, להרעיף עלייך אהבה שלא מתפשרת, להפוך אותך למאושרת
ולדעת שטוב לך, זה מה שאני באמת מחפש עמוק בפנים.

ולא, שלא תחשבי לשנייה אחת שאני מזלזל בידידות שלך כלפיי, היא
אמיתית וכנה וגם הידידות שאני מפגין כלפייך, היא אמיתית. אבל
אם רק היית יודעת מה אני מרגיש כלפייך, היית מבינה שהיא הרבה
יותר מזה. אין לי ספק שאת לא משהו חולף, אמרת לי שאת יכולה
להיות מכשפה לא קטנה לפעמים, ושאני עלול להתאכזב ממך, אין לי
מושג למה התכוונת, חשבתי שאת מעוניינת בי ועניתי לך שזה סיכון
שכיף לקחת. הייתי רציני את יודעת, אם תחליטי יום אחד לתת לי את
ההזדמנות הזו אני אנצל אותה עד תום, אתן לך את כולי והרבה
מעבר. אני לא מפחד להיפתח ברגשות שלי ולהיסחף איתם וגם אם זה
טיפה מרתיע לפעמים כי מפחדים לחטוף כוויה, לצערי חוויתי את זה
על בשרי מספיק פעמים אבל זה לא מונע ממני להתאהב עד כלות בכל
פעם מחדש, ולתת את הצ'אנס לאהבה אמיתית.

תקשיבו לי, אופטימיסט נצחי ורומנטיקן בשקל. הרבה פעמים כבר
הגדירו אותי כ 'מקרה אבוד', למרות כל זה. עמוק בפנים עדיין לא
הרמתי ידיים, אני עדיין מאמין באהבה ועדיין חושב שיבוא יום בו
אותה אחת שהכי תתאים לי מכולן תבין את זה ובלי משחקים של אגו
או כבוד תקבל אותי על מגש של כסף. אני יודע שהיא תהיה מאושרת
כי אני לא מתפשר, אולי זו טעות, אבל קבעתי לעצמי עובדה מוגמרת
שבאהבה אין פשרות ואני עומד מאחוריי ההחלטה הזו עד הסוף באשר
יהיה.

אז בינתיים את איתו, ואני שוב לבד. חושב עלייך המון ולא מפסיק
לרצות אותך. מתסכל קצת לא? אולי אני דביל שנועד לכישלון מראש,
אולי אני סתם חסר מזל או שמישהו שם למעלה החליט לעשות לי
דווקא... בכל מקרה, כמו שאמרתי קודם, עדיין לא הרמתי ידיים,
אני לא מתייאש, אבל חשבתי שכדאי שתדעי שנמאס לי להילחם בטחנות
רוח. אני לא משלה את עצמי, אני יודע שאני לא האביר על הסוס
הלבן. אבל אני כן יודע שלא יהיה מי שיאהב אותך יותר ממני (גם
אם זו נקודת מבט אגואיסטית משהו), וחבל לי. חבל לי בשבילי כי
אני יודע שאני אהיה מאושר איתך, אבל הרבה יותר חבל לי בשבילך,
כי אמרתי לך, האושר שלך הוא מה שקובע ואני גם יודע שהיית יכולה
להיות מאושרת איתי, לא הייתי נותן לאפשרות אחרת זכות קיום..

אם יבוא ותתעוררי פתאום, תביני שאני קיים, אולי אני אראה לך את
זה, שתדעי שרציתי אותך כבר מהרגע הראשון בו ראיתי אותך
מחייכת.

אני לא שקרן, האושר שלך באמת קודם לכל. רק חבל שהאושר שלך ושלי
לא קשורים באותן הנסיבות. כי באמת הגיע הזמן שבו אוריד את
המסכה ואפסיק להיות עצוב. כן, עכשיו אני עצוב, אבל בשבילך אני
מאושר, תמיד מחייך, אעשה הכול להקנות בך תחושה שהכול כרגיל
והכול בסדר. אבל כדי שאהיה מאושר באמת, אני צריך אותך איתי
וזה, משהו שלא קרה עדיין. הלוואי שיקרה.