|
בים מלא דאגות
יכולת עדיין לאהוב,
בקורים עבותים של דאגה
המשכת להיות ורד של אהבה.
בין חוטים של שתיקה
עטופים בצעקה גדולה
פילסת דרכך בשפיות ראויה
ובלי מסכה, בנתיבי שדה אהבה.
מתוך יער אפל
שהמעבר בו קשה-
אל אור השמש את יוצאת
וורד האהבה עוד פורח בידך;
אפשר סוף סוף לחייך...
26/01/06 © |
|
|
תמיד כשהיינו
משחקים בשומרת
ויהודי (בשביל
המשחק המקדים),
שושי היתה
מסתכלת עלי
בבוז, עושה ביד
וגומרת לבד.
חוקי נירנברג
האלה, תמיד
הורסים הכל.
החבר לשעבר של
שושי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.