ועזבתי בלילה
כשהגשם פסק פתאום
השלתי מעליי
כל דבר
שיכול להגן עליי
מפנייך
עכשיו את יכולה לבחור
איך את רוצה אותי,
מונית אחת
הנהג מעשן כל הדרך
ואני עם הכרטיס ביד
שואל מתי שוב יחזור הגשם
והבתים הרחוקים
נראים לי כמו איים בודדים
של חלומות
במציאות, שאין לי את המפתח אליה
השארתי לך אותי
כמו שאת רצית
במלון קטן, בסמטה של עיר זרה
אני אוכל
לכתוב אותך
כמו שרציתי, מתוך דמיון מושלם
איך את רוצה אותי?
ותכף שלג יתחיל לרדת
אני מכבה את הסיגריה
ויוצא החוצה
אולי אזהה את פנייך
מתוך שכבות השלג
עיר זרה
ושנינו נעים במעגלים
את בביתנו הקטן
ואני מול מבטי זרים
משיל מעצמי
קינאה, גאווה
צורך עז להתפתות
ואת אמרת לי פעם
שגם אהבתנו היא מפלט
השאלה היא אם אנחנו
פליטים או חיים בתנועה מתמדת
ואני מוכן לוותר על הרבה יותר
משיל מעצמי
את מה שאת לא צריכה
עיר זרה, עיר קרה
מחפש סיפור
אולי אתחיל כאן
בלילה שעזבתי
פסק הגשם
את אמרת
שזה לא אומר כלום
ואני שאלתי איך את רוצה אותי
ונסעתי. |
