יוכי פרלמן / עמנואל |
צהלולים וקסטנייטות
הנה חבל הטבור אך נותק
ואני התחברתי לעד
אל אגן כפותיי אספתיה
אמצתיה אל סב-חיקי
וניחוח נשימתה, הו אלי
לנצח מוטבע בנשמתי
ושמה כעד מסכם ומודה
עמנו אל. אמן ואמן.
כן הווה. כן יהי.
יוכי
5 בנובמבר 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|