בעלטה,

את מתענגת מאי הידיעה,

מסקרנת הסובבים לזהותך,

למקום בואך,

בעוד עינייך מהלכות בחיפוש שלל,

את שוב חותרת למגע קצר,

מבליטה במגע קל ואז מתרחקת אל מקומך הדל.



עינייך צופות אל הטרף הבא,

מסקרנת, מענגת במבט שחיתות,

מחכה לנפילתי בקללת האהבה,

שובה את ליבי וכולאת,

ואז נועצת ציפורניים בי.



משסה מילותייך בעורי,

בעוד ידייך קורעות את עורי,

שפתייך מרחפות מעל גופי,

טווחות בבשרי, על גופי מורד בשלך,

מתחמם כנפגע מקרנה של היוקדת בשמיים,

ואז כבבוא רוחות הסערה, את מתרחקת ועפה,

בורחת אל מקום ישבתך,

צופה בגופי השובי הנעול לפני בוא הקץ,

מחכה לעינוג אחרון בעוד גופך מסקרן את שלי,

אך את שוב מביטה אל אותו המשך נודע,

ונועצת אותו סכין בליבי.