|
ביסורים קשים מנשוא
דיכאת את מחול חיי.
כל ניצוץ איבד הדרך
אל הסקרנות שגאתה.
וכך אזל הכוח בשפתיי
נמוגו תחינותיי כליל.
ותאו אבדון זורם מורד הנחל
סוחף אותי טיפה אחר טיפה.
אשמת המוות תינתן ככתר מזהב
תישא אותה על זר ראשך
עודך עלם רך. |
|
|
כשהייתי
אינסטלטור של
מפורסמים,
חשבתי שזה יביא
לי את התהילה.
הייתי שר למתי
כספי באמבטיה
החלפתי לו
פקוננג) סיפרתי
לטוביה
צפיר בדיחות
(סתימה בביוב
במטבח)
אפילו רקדתי אצל
אניטה פללי
בסלון
(התקנתי לה את
הברזים שהיא
קנתה
באיסטנבול, בטח
קנתה).
לא עזר.
יעקב פופק
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.