זה מאוד קל, פשוט לא להאמין.
באמונה זה שחור או לבן.
אין אפור באמצע.
או שאתה מאמין,
או שאתה לא.

להאמין באלוהים
להאמין באהבה
להאמין בחברות
להאמין באנשים
להאמין בעצמך.

כשאתה לא מאמין
אתה לא מאמין בכלום
מאבד את האמונה בהכל
והכל מתחיל ממך.
איבוד אמונה בעצמך
משמע איבוד אמונה בכל הסביבה.

כשטוב לך אתה מאמין
ולא האמונה מביאה את הטוב.
עובדה, כשרע פשוט מפסיקים להאמין
ולא ההפך
עצם העובדה שאתה לא מאמין,
לא עושה לך רע.

ומהי בעצם האמונה?!
לתלות ציפיות במשהו?
לפתח תקוות?
בשביל מה?! הרי בסוף תמיד תגיע האכזבה.

אף פעם לא ידעתי מהי אותה אמונה.
אני עד היום לא יודעת אם אני מאמינה,
ואם כן, אז במה?!

אין לאמונה חוקים מסוימים.
הכל אפשרי, תמיד.
רק עיקרון אחד, לא כתוב, לא רשמי
ככל שאתה נפגע,
אמונתך דועכת.

כמו בכל תחום אחר,
כל זה תלוי בך
אם תאמין או לא
אם תבחר בשחור או בלבן
אבל אתה יודע,
זה הרבה יותר קל,
פשוט לא להאמין...