סיפור שהיה יכול להיות באמת.

אנחנו חברים כבר כמעט חצי שנה.
אין אצלנו הרבה הפתעות במערכת היחסים.
הרבה אמון,
הבנה,
חיוכים.
מערכת יחסים רגילה למדי.
עד אותו ערב
בו היא באה אלי.
לא הכנתי לה משהו מיוחד.
שמתי על עצמי קצת בושם,
ולקחתי סרט דיוידי.
התחלנו לראות את הסרט.
באמצע הסרט נמאס לנו לראות אותו
והתחלנו להתנשק.
התנשקנו הרבה זמן.
ואז זה קרה.
שכבתי עליה,
הסתכלתי לה בעיניים,
ראיתי אהבה.
לא ראיתי את זה בחיים שלי לפני...
אמרתי לה,
אני אוהב אותך.
היא אמרה לי, גם אני.
זה לא היה נשמע טוב ה"גם אני" המזלזל הזה.
ביקשתי ממנה,
אני רוצה שתוכיחי לי את אהבתך.
היא שאלה אותי, איך?
אמרתי לה, בכך שתשכבי איתי.
לא היה לה מה להגיד.
היא הלכה לבכות בשירותים.
אחרי בערך חצי שעה של מחשבות
היא חזרה אלי.
ראיתי את העיניים הנוצצות שלה.
אוף, כמה אני אוהב אותה. מה אני אעשה
אם היא תגיד לי שהיא לא רוצה?
ואז היא אמרה לי את זה.
מאמי, אני מוכנה לשכב איתך.
הסתכלתי עליה.
רעדתי.
נשקתי לה במצח
ואמרתי לה,
יפה שלי.
עכשיו שאני יודע כמה את אוהבת אותי
אני בכלל לא צריך שנשכב.
האהבה שלך חשובה לי יותר מכל דבר אחר.
היא כמעט בכתה מרוב אושר.
היא קפצה עלי, וחיבקה אותי חיבוק שאני לא אשכח לעולם.
ואז,
היא השכיבה אותי.
פעם אחת,
ועוד פעם,
ועוד פעם,
וככה כל הערב.

אנחנו חברים כבר שנה וחצי. לעולם, אבל לעולם, אני לא אשכח את
הפעם הראשונה.