|
חדר קטן
מחשב
מדפי ספרים.
נורת חשמל עירומה
מפיצה אותי אל העלטה
לצלול כך אל ים של חשכה אין-סופית
בין כל הדגים המוזרים
להסתבך בתוך האצות
בדעה צלולה
אני יודע מה מסתתר בו
יודע מה מחכה בין שושני המים
כמו ממאן אבל לובש את חליפת הצלילה
גומי שחור בוהק
שם את משקפי הצלילה וזוג סנפירים
מיכלי-החמצן מוכנים
ביד אחת אוטם את האף
וקופץ.
|
|
|
נהג קו 62 יקר,
מידי יום אני
מפספסת את
אוטובוסך בשעה
4:02, יש סיכוי
שתגיע מעט
באיחור?
אילדה דיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.