שתחנק עם כל האדישות שלך.
זו אני המטומטמת שזוכרת,
וחולמת להופיע על במה,
שרק אתה שומע,
ויושב מולי,
אני אבכה ואז תשיר איתי
את השיר המקולל שלך,
שנכתב עליך,
אתה אוהב אותו כל כך.
אולי מהאורות תראה אותי אחרת..

לא רוצה שתחזור אלי,
רק רוצה שתזכור אותי. תזכור אותי,
ואותנו,
כי היינו.

השורות האלה לא נותנות להרדם,
גם הבכי לא, וזכרון חותך-
העיינים החומות האלה שורפות אותי
שריפות קטנות,
שריטות כנות,
זה הכי כואב ככה...
יורדת מהבמה- יש קהל מסתבר.
אייך שרתי לך, מכולם,
ולא היית בכלל.

לא רוצה שתחזור אלי,
רק רוצה שתזכור אותי. תזכור אותי,
ואותנו,
כי היינו.

חולמת להופיע על במה,
שרק אתה שומע
יושב מולי..
ובוכה איתי.