|
כשהשמש מדברת העצים שותקים
גם הענפים החזקים
לא יפצו פיהם
כשתדבר השמש מעליהם
יחכה ליום אחר שם יפרח
ימשיך לגדול רק משום שמוכרח
מים יתנפצו על אדמה יבשה
כל כך צמאה ולא מרגישה
עלים לא ינשרו מענפים שבורים
מדרכות לא יתכסו בצבעים אפורים
הלב שנפצע כשהרגש גדש
יזרח ויפציע ליום חדש
עלים שותקים דוממים
מדברת השמש מעליהם
עליה מסתכלים המומים
מחממת השמש את ידיהם.
מוקדש לליעד שר ושל"ג, על הערב המדהים שעליו נכתב השיר הזה |
|
|
זהו נמאס לי.
אני הולך
לאונן.
שלמנאסר מציג את
הרציונל שמאחורי
החזרה בשאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.