אור לי / דאיה |
במקום בשבו אינך
האהבה לראות תיטיב,
ריח ריחוק עומד ביננו
בשדות הזכרון.
הבטחות שקופות
מטשטשות בערפילי עבר,
תעתועי דימיון --
יימחו כעס.
נזדמנתי לדרכים נפתלות
בצבעים מסועפי זוהר,
כבשנו פאר פסגות חיינו
והמה מעולם לא היו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|