הם לא מבינים אותי, כי אני קשה להבנה.
הם לא שומעים אותי, כי אני שקטה.
הם לא רואים אותי, אבל לזה אין סיבה.
ופשוט קשה לי לחיות בכזאת סביבה.
ואין לי חיוך לתת להם בחזרה.

אני מחייכת, אם אני שמחה.
אני בוכה, אם אני עצובה.
הם לא יראו אותי בוכה.
אבל הם יכולים לגרום לי למבוכה.
ואין לי חיוך לתת להם בחזרה.

אני ביישנית ושקטה
ולרוב אני חולמת ובוהה.
אני מחייכת אם יש לי חשק.
אני מחייכת אם מצחיקים אותי.
ואין לי חיוך לתת להם בחזרה.

מחפשת את המקום שאליו אני שייכת
מקום שבו הם יראו אותי מחייכת.
מחפשת מקום ללא צביעות
מקום שיש לו משמעות.
ואז אולי הם יקבלו את החיוך שלי.