זה משנה / דמעות |
לוהטות, מכאיבות,
ואז הופכות לקרח.
הלילה אוכל אותי.
וגם היום, בעצם.
הפסקתי לנשום- אני נושמת רק אותך.
והמחשבות שלעולם לא סטו ממסלולן הקבוע-
המבט, החיוך הערמומי, היד על הלחי,
הניצוץ בעיינים שאתה גומר...
יריה של אקדח
באמצע הלב
והחור הכואב רטוב, וצורב
מדמעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|