יום-יומיים של גשם.
המדרגות אל הבית רטובות.
הרוח צועקת והקומקום שורק.
ערפל מכסה את הכפר השתוק.
הוא יושב על הכיסא, שותה לו תה,
עם החתול קורא עיתון על אומנות.
הוא לא מכיר כאן אף אחד ברחוב -
תקליט ישן וספר טוב.
היי, זאב ערבה!
מה את נותן בשביל אהבה?
היי, זאב ערבה!
מה אתה רוצה בשביל אהבה?
בעלייה של גג ישן שם הוא שוכן,
בתוך בועה שתתפוצץ במסיבה,
כשהוא ירקוד ויחייך במבוכה.
והיא אותו דבר רק הפוכה.
לא תמיד כשהוא הולך לתיאטרון
יודע להגיד מה יקרה בסוף.
אינספור דלתות, במסדרון שחקן אחד -
התיאטרון הזה הוא לשפויים בלבד.
היי, זאב ערבה!
מה את נותן בשביל אהבה?
היי, זאב ערבה!
מה אתה רוצה בשביל אהבה?
יום-יומיים של שמש.
המדרגות אל הבית יבשות.
השכנה צועקת והקומקום שורק.
צעירה מכסה את הזקן השותק.
לא תמיד כשהוא הולך לתיאטרון
יודע להגיד מה יקרה בסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.