טיפות על החלון, מפלצות בתוך ארון,
מכתב ביד רועדת שמחפשת את הדמיון.
הוא לא מראה פניו - הוא מסתתר עכשיו,
הוא חושב עליה. והיא, עליו.
רעמים מחוץ לקיר והראש רחוק מהעיר,
איפה שעצוב לו - עד היכן שהוא מכיר.
היא שוכבת במיטתה ומוציאה מתוך תיקה
אנליזה רפואית ומדברת עם בעלה.

הקו תפוס והמספר לא זמין.
מחכה למענה בראש לא תקין.

באוטובוס ביום שישי, בדרך לעוד יעוץ אישי,
מוקף אנשים במדים והוא על נפשי.
מול הדלת של משרדה הוא לוקח כדור להירגע -
בתקווה שהיא תחשוב שהוא קצת פחות משוגע.
היא מושיטה לו קפה ומעדר. הוא יושב, שותה וחופר
ומגלה דברים ישנים של מישהו אחר.
היא נאלצת פתאום לעצור - הגיעה השעה לסיים ולסגור,
שבוע הבא באותו הזמן נמשיך לחפור.

הקו תפוס והמספר לא זמין.
מחכה למענה בראש לא תקין.

טיפות על החלון, מפלצות בתוך ארון,
תמונה ביד רועדת שמחפשת את הדמיון.
הוא לא יראה פניו - הוא יסתתר עכשיו,
הוא יחשוב עליה...