אוספת אל חיקי
את פיסות נשמתי
האבודה
תוהה לי לעצמי בין כתלי השומקום
מלקטת אט-אט
את רסיסי זיכרונותיי
הנשכחים
טווה לי בבדידותי בשדות הכלום
שולחת בזהירות חוטי כסף דקיקים
הכובלים את שרידי כוחותיי
האוזלים
טועה לי לבדי בחלל האבוד
קוברת בעדינות
את שארית אהבתי
המנוחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|