|
תועה לי לבדי במרחבי האינסוף
אוספת אל חיקי
את פיסות נשמתי
האבודה
תוהה לי לעצמי בין כתלי השומקום
מלקטת אט-אט
את רסיסי זיכרונותיי
הנשכחים
טווה לי בבדידותי בשדות הכלום
שולחת בזהירות חוטי כסף דקיקים
הכובלים את שרידי כוחותיי
האוזלים
טועה לי לבדי בחלל האבוד
קוברת בעדינות
את שארית אהבתי
המנוחה. |
|
|
שלום, אני נמצא
כאן מטעם הוועדה
ביקורת הבודקת
את רמת הצנזורה.
להלן בדיקה מס'
1:
לא אבא, רק הפעם
לפחות עם
ואזלין!!
פינקי
זה שמאשר את
הסלוגנים חוזר
ומדגיש שאין
צנזורה
בסלוגנים, רק
סינון של
סלוגנים ממש אבל
ממש גרועים.
כמו שסלוגן זה
היה יכול להיות
אם זה שמאשר את
הסלוגנים לא היה
מגיב אליו והופך
אותו לשנון
במקצת. אולי
אפילו מתחכם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.