שלווה בת אשוח / על וילונות ואור |
שומרי זיכרונותיי
קולות מן העבר
רחשי לבבנו
צעדינו זהירים כצל
מרשרשים בחדריי.
ואור.
אור ביתי, חפש אותו,
היה לו מנחם ומציל בחסד.
משיע נפשו, האר לבו
המטובע בחושך
אור ביתי,
האר אותו
הער אותו
למענו.
למעני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|