זה כואב לי יותר ממה שאפשר לתאר.
כל דקה שעוברת, מחדירה כאב.
עם כל מבט אליך,
אובדת בעיניך,
סכין חדה פולחת לי לשניים את הלב.
מנסה לצבור עוד כוח,
מחפשת זיק תקווה,
אוספת בדממה כואבת, את שברי האהבה.
רוצה לצעוק עד השמיים,
רוצה לחזור לעבר,
ומנסה לתפוס בשתי ידיים, את כל מה שנשאר.
זה לא עוזב.

כועסת עלייך יותר ממה שאפשר לתאר.
פגועה ממך יותר ממה שאפשר.
הכל היה מושלם, פחות או יותר מצוין,
עכשיו הכל זרוק, הסיפור נגמר.
אילו רק יכולתי,
להשיב את הזמן לאחור.
אילו יכולתי לבן, לא להפוך לשחור,
אילו יכולתי תמיד,
להיות רק איתך,
אם לא היית פוגע, הייתי לנצח שלך!

אך אין ברירה כבר...