אהבה היא תחושה שלא ניתנת לשליטה,
לא במעלה הסולם האינסופי
ולא בירידה לשאול התחתית.
הסימנים לדעיכה לא נוצרו בדקה
ולנתח במחשבה את הסיבה
לקהות הרגשות-
אסור לעשות !!!
החשיבה להגיון פונה
ואהבה, או דעיכתה, אל הלב מובילה
וזאת הטעות הנפוצה-
הקוקטיל הזה פצצה!!!
במקום שהלב מתרגש
ולחילופין אולי דואב,
אין את ההגיון לערב,
אסור בשניהם יחד להשתמש.
בחטאי אהבה רק לצו לבי אפנה
כי כבלים בנישואיי - יש די והותר
והמטרה את רחשי לבי לסדר
ולא באנשים להתל.
פעם , בפרידה אתה היוזם
ובאחרת אתה הסובל-
זהו חוק ברזל
לכל מי שמוכן להעיז ולהסתכן.
ואם בעבר נזכר,
באותו הצ4ט שאותנו קירב,
בעוד לבי היה נתון לאחרת,
את ידעת ונהגת כמזלזלת.
ביקשת רק סקס טהור
ואני אמרתי: "אין חיה כזאת".
שיחקת אותה מתירנית-
טרחת לומר ולהזהיר:
"אני קופצנית,
מין אישה כזאת חופשית",
המשיבה לעצמה שנים אבודות
של שנות נאמנות ללא פשרות.
הזהרת אותי מרגש כמו מאש-
ביקשת רק חשק לממש,
ואני רומנטיקן-
גם חרמן לא קטן,
צחקתי בקול לזאת הצהרתך
כי הכרתי יכולתי ללב להזדחל,
את המוח לבלבל
ובנשמה להתנחל.
ואכן, כך התרחש
וסם הרגש החל בך להיספן.
התכליתיות ירדה לטמיון
והרומנטיקה נישאה בגאון.
עשית הכל מלבי לעקור
את זו שהייתה שם עוד
ואז טענת: "לגיטימי הכל"
אך כיום זה אסור עפ"י אותו הגיון!?
אז העולם עיוור או לא עיוור
אותי לא מעניין- את חיי לא ינהל
ואין "מסדר" ואין "מנצל"
ורק על-פי רחשי לבי אתנהל
בלי להאשים אף אחת
ובלי רצון להיות מואשם כאחת !!!
22/07/01 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.