שלום עולם, גיליתי שאני עגול.  תפוח, מביט סביב תפוחים דומים,
עגלגלים מסונוורים עורם מתוח מתפזרים בשלל ריחות כלפי,  אני
נרגע, עיני מסתגלות ריאות מתמלאות בשאיפה, ריחות מדגדגים
בקצות, כמו לאותות של  דיבור
אני נרעד ומתחיל להבין, אני רואה בבואתי על בשריהם הבוהקים,
אין איש אשר יקום ויאמר   -שלי. ידו של הילד אוחזת, מניפה את
גופי לאוויר, ואני במעוף אל רצפה.  אופ, חבטה. אך קלילה כמעין
לטיול אנו כבר, נתגלגל... קצת מוזר להרגיש בסיבוב.
עיניים,רצפה ותקרה, רצפה ותקרה. הנשימה התבלגנה, אין חידוד
נעלמים גם הקידוד, אין חוט, אין פוגש במחשבה.   ולפתע זה בעצם
קל, כה  פשוט, מתרגלים לנוחות, מכל כיוון לכל כיוון שרק נחפוץ,
אנו נעים במעגליות, תחת המקרר שבפינת החדר, הכל חשוך, בפינות
קצוות של אור נדלקות, -שלומי, מה אתה מחפש שם בחושך?, היא
צועדת, מרימה את הזאטוט, ראשה מיד מציץ עיניה מתרוצצות בחשדנות
למצוא את... עוצר ולפתע החיוך, -אני?, משפיל עיני בעת שידי כמו
נעות לצדדי בדממה מתנצלות, - זה התפוח?, היא שולפת, - חכה צריך
לשטוף הוא בטח מלוכלך, היא שוטפת בזרם המים, אני מרגיש מחדש,
שומע, מאיר. -הנה קח, הוא מביט בי מחייך שתי שיניים פוער.
-תאכל, תן ביס. הוא נוגס.        נבלע  
 לאולם והרבה נפגשים באים עוד ועוד, חלקם שעוזבים, אני זוכר
שפעם אמרו לי שזה מחרבנים, נו טוב, אולי גם שם נחמד לכו תדעו
לאן מתגלגלים, ואימא רוכנת מלטפת ראשי, -חלמת?, שואלת ברוך, זה
רק קצת חזרתי, לזמנים של תפוח. מחליק... האא, עוצר נשימה, זה
עמוק .