מעדיפים את גופות החיילים.
בתקיפות הם כורכים שמיכות רכות מעל פנים נחושות
חלומות שלא יהיו
ותקוות מנופצות.
הם כבר לא יסתערו אל בין חמוקי האויב.

שאגת הקרב מהללת את צחוק ילדיה הבריאים
על כן ירכינו המדממים ראש ונר חייהם עודנו בוער.
בעיניים מזוגגות הם משייפים אובדן צעיר
ולוגמים את חול היותם.

הלא כגלגל היא אבן חיינו
כה שבירה ולא כאבן היא.
מי נתן בידך מדים?
מי הוא זה המבטיח חיי נצח?
ומי מניח יד רכה לנחם את שכם אביך?

לידה, תקווה, צמיחה, צבא, תנועה, ירייה, חשיכה, הבנה, שתיקה,
קברים.