הרי לא לזאת ציפיתי
התודעה לא הגיעה לרמה
הנחוצה של העומק הרגשי
התודעה לא הגיעה לשומקום
לא שעטה קדימה כבעבר
והרי קדם זה אחורנית
רגע, היא תוציא את הספר
היא יודעת בדיוק
איפה הוא מונח
אבל איפה המנוחה שלה
לעולם לא תדע
ובעצם
לא אומר לעולם
בכדי לא להמעיט בערכם
של המילים
אל לי להיסחף אחר מילים
השירה חייבת להיות הוגנת
אני אומר 'הרגשות שלי'
וזה שקר
האמביוולנטיות מתנפחת ומתרחבת
כמו בלון ססגוני
והוא עתיד להתפוצץ לי בפנים
אבל כל בלון שמתפוצץ
מעיד על צורך בבלון חדש
שאף פעם עוד לא היה לי
אלמנה מלשון אלם
אין לה מילים חדשות עוד
נשארו לה רק שורשים
המילים היו נעוריה ושנותיה
כמו מילותיה של לאה גולדברג
חובת התבונה השותקת מכבידה
והרחמים גם עליה אינם חלים
יש מקומות בעולם בהם
מלח הוא מצרך יקר
ואצלה המלח הוא גם לחם
תהליך שלם של הלחמה
בין מלחמה ובין חמלה עד המחילה
כמו חלום מציאותי
הייאוש שלה נוצר מחסך במילה
כל מילה חדשה טובה שהיא
מה שצרם אותה מיד
זאת המילה כל
עלי לשמור על עצמי
אל לי להיסחף אחר ההכללה
לא למכור את הנצח נצחים שלה בזול
גם אם תהיה זאת משימתי האחרונה
עליי לנצח את הנצח
הרי הנצח הוא חיצוני
הרי לא לזאת ציפיתי.