היא יושבת לבד בפינה, בוכה.
לא מצליחה להפסיק את הדמעות.
נחנקת, לא יכולה לנשום.
תמונות חולפות בראש, שחורות.
לא מסוגלת לשכוח את העבר.
רוצה, אבל ממשיכה להירדף.
הכאב הורג אותה, באיטיות.
ממשיכה לסבול מדי יום.
צועקת, אף אחד לא שומע.
רוצה שהכל יפסק, עכשיו.
נמאס לה כבר לחיות ככה.
התעייפה, מותשת מכל הכאב.
קמה על רגליה, יחפה.
נכנסת למטבח וסוגרת את הדלת.
מתיישבת, הרצפה קרה מאוד.
הריח חריף לה, שורף.
מתחילה להרגיש עייפה.
עיניה מתחילות להיסגר...
סוף סוף, דממה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.