צעדתי ברחוב האכזבה
עם שרביט ביד
כשהגלימה מעליי
ומחשבה אחת בלבד
אני צועד ורואה
שאין רחוב התקווה
אין רחוב האהבה
רק רחוב המלחמה
כולם בוהים בקיר
תוהים למה נהפכנו
משפט שמסתובב כמו וירוס באוויר:
"טוב למות בעד ארצנו"
נכון, דעה שונה לכל אחד
שמאל וימין יהיו תמיד ניגוד
אך אם נצעד כולם ביחד
אולי יתרחש איזה איחוד
בהגעתי לרחוב האחרון
שם, בסוף העולם
נדהמתי לראות שיש עוד תקווה
ללא כסף ישנה אהבה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.