אופליה קוביין / אבי |
עמיחי היה מתהפך בקברו
זכר אבי עטוף
בשקרים על גבי שקרים
כקוסם המוציא מכובעו ארנבות
הוא המציא לי זכרונות מאושרים
נהרות ידיו נשפכו לתוך מעשיו
אך הם לא היו טובים...
שכחה
לשוני נמלאת כיבים
ובלבד שלא אגיד
את שעל לבי
אני שונאת יותר מדי
אני שונאת גם את אבי
ובלי מלים -
הרי הרבה יותר עמוק
מכל מה שאוכל אי פעם לצעוק
ובכל זאת לרפואה, אחת ועוד ארבע:
הייתי רוצה לשכוח אותך, אבא.
14/11/2005
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|