|
אנא אויביי ורעיי הפסיקו את הדמים
אוי לה לשנאה היוקדת בין העמים
ואוי לאיבה במקום היחסים החמים
אנא אויביי ואחיי הניחו את הנשק
אשר משפחות וחללים אבדו את החשק
ואלמנות ויתומים נותרו ללא משק
למרות השכול והכאב אשר היה מנת חלקנו
וכל הכעס והתסכול מסביבנו
ואז בקול גדול נריע לתקופה לה ציפינו
תקופה בה ישבו לוחמים לצד ילדים
מחבלים לצד נערים
ונשים ינהלו את כל
מצאו פתרון אשר לעמים יביא שלום
וליושבי תבל יגשים את החלום
ולכל עולי הרגל אשר יבואו הלום
15.09.2005
מתוך ספרי "רחשי לב"
|
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.