ארנב נגד נמר, במה אתה היית בוחר? הארנב אוכל את מה שיש על הרצפה, או את מה
שנותנים לו בני האדם. הוא שותה מים איפה שהוא מוצא, ועוד פעם אוכל בלי בעיות
ובראש קטן. מה צריך יותר מזה? אם נשווה לנמר, שצריך להיות כל הזמן בתזוזה,
לשמור על עצמו ולחפש טרף. לרוץ, להיות במארבים כל היום רק בשביל להשיג אוכל
בשבילו, ולפעמים גם לילדים שלו. חיים נורא קשים. אתה דואג לעצמך. אתה לבד
בעולם. אין מי ששופט אותך או שומר עליך. ארנב לעומת זאת, לפעמים נמצא בבית של
בן אדם, כמו ילד. הכל דואגים לו. הוא לא צריך לעשות כלום, אין לו דאגות בחיים
חוץ מבעיות אישיות קטנות. כשאתה ילד, הדאגה הגדולה היא החברים בבית ספר, שהיום
בגיל מאוחר, זה נראה לך כאילו חשבת שזה היה קשה, ואלו בעיות שבוכים עליהן, אבל
היום ? משכורת, תשלומים, שכר דירה, לימודים... אתה מבין שאין אף אחד ששומר
עליך.
אז אני מכיר את התשובה הברורה, עדיף חופש. אבל מי רוצה לחזור להיות ילד ?
(ולפני שאתם עונים נסו לדמיין קטעים מהילדות בראש... ותחליטו).

חירות באה עם מחיר. דלת נפתחת, דלת נסגרת, אין דברים חינם.