[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








(נכתב ביום השואה והגבורה)



צופה במכשיר הטלוויזיה בתוכניות ובסרטים
מתרכז לא ברור למה בתכנים לפרטי פרטים
דמעות של צער וכאב זולגות על לחי רטוב
שרירי מתכווצים לוחצת הבטן, כמה עצוב.

לא דור שני או שלישי לשורדי שואת התופת
לא צורך לאבל משפחתי את ליבי כופת
זה היה בעבר יום מיוחד וקשה עד מאד
לקח חשוב בהיסטוריה לעולם לא עוד.

אז למה דווקא היום מעל לתבונה
חשתי כאב?
ומאיזה מעיינות בתוכי הרגש
 דמעות שואב?
ומתחושות ורגשות אישיים שהיו ראש וראשון
סבלות בני עמי משפיעים מפריעים לי לישון.



נ.ב נולדתי לפני שישים שנה באפריל 1945 יום ניצחון
בנות הברית, ושחרור שרידי יהדות אירופה ממחנות התופת.


                                          י.ר







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מיתוסים... אח,
מיתוסים הם כמו
ויטראז'ים. יפים
יפים, אבל מה זה
פאסה...


הפילוסוף
הדיכאוני


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/1/06 11:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק רייויט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה