New Stage - Go To Main Page


נראה לי שרסיס לא מזוהה פער לי קרע בריאות, והן מחרחרות
ומתמלאות בנוזל בלתי נראה, אני בטוחה כי אני מרגישה איך אני
מכניסה אוויר ואף פעם לא מצליחה להרגיש שאני באמת נושמת.
כואב לי, סוג של כאב עמום אבל בתעודה מוגברת.
פשוט כואב לי, ומרגישים את זה עם כל נשימה, נשימה שמרגישה כמו
אותה נשימה שקדמה לה, פעולה ממושכת ללא גמול.
אני לא נושמת, אני מרגישה שאני לא נושמת.
אפילו אם החזה שלי זז למעלה ולמטה, אז מה אם הוא זז למטה
ומלמעלה , זאת לא אני שמזיזה אותו אני עסוקה מדי בלהסתכל קדימה
ולהכריח את עצמי להתנהג כרגיל.
אני בולעת אותו, את האוויר, ובדרך גם תוקעת אצבע בנקב, והאצבע
טובעת בעיסת רקמות שמדגדגות אותה וגורמות לי לעוות את השפתיים
לצורה של חצי חיוך.
חצי חיוך, זה בערך כל מה שנשאר ממפגן ההבעות הגרנדיוזי שפעם
היה בבעלותי, הוא נעלם ברגע שהרסיס פצע אותי, אני חושבת שבריאה
השמאלית, קרוב ללב אבל לא ממש.
נשארה לי את אותה ההבעה מהרגע שבו נוצר הקרע, הבעה של כאב עמום
מעורב בדאגה, אבל גם אדיש קמעה, אחרי הכל הריאה שלי נוקבה
בשעה שנימנמתי.
אני מנומנמת רב הזמן, גם כשאני נרדמת אני לא בדיוק ישנה כי
החירחור עושה לי צפצופים באוזניים של אוניות מעבר לים.
בכלל, החירחור הזה זה משהו שקיים בתדר שרק אני שומעת, אני
יודעת כי אני תמיד מתלוננת עליו אבל אף אחד לא מבין,
כנראה שאף אחד גם לא שומע.


מטפטפת אבל לא בדיוק נוזלת, כי יש לי אצבע בריאה.
נושמת לא נושמת,
ערה לא ערה,
משחקים של אור וחושך עם שמש מקרטון וירח מבד.

כל הדברים ההם מודבקים טוב טוב בפיסות של עור ורדרד, מפוסקים
מגוון נמשים.





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/2/06 14:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גחלילית אפורה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה