אחרייך...
במרץ דרכתי-
אל שמיי העכורים,
כי ניפצת לרסיסים,
את עולמי השבריר,
השרוע תחתיי-
עם אופקי הסגריר.
ומשם...
בתנועת יד עייפה,
פנית ממעל-
אל תהום הנשייה,
והשחתי נפשי,
כי בינות הבריאה,
לא היה מקומי.
שם...
בין חלקים-
הגזורים מנפשך,
כעולמי הרצוץ-
בו נישא הד קולך,
הייתי,
כעלם מגור,
כשברקיע נגלה... חיוכך השבור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.