כקרוסלה סחרחרה כדור הארץ סב
שנים זורמות בשצף אל הים
קמטים נאספים
אל קלסתרוני הצועדים
בצידי חיי

אהבה נובטת, אהבה שוקעת
מתגודדים ומתפזרים
נעלמים באופק אין הדעת
מוצאים זה את זה שוב באסופות סכרים
ובתוך ההמונים
אתה תמיד נמצא לי
תמיד מפציע בין דמויות
גם כשערפל הזמן עומד בינינו
אתה שם באלף הוויות

וגם כשיעברו שישים שנה
ושיערך ינצוץ מכסיפותו
לשונך כבר לא תהיה משחזת
איכה היינו כנראה כבר לא תזכור
גם כשהתקתוק יראה אחרת
בתוך שעון שנותיי
תיוותר מלא און לנצח
מאהבם של נעוריי.