טל אבן-צור / הוצאתי הכל |
שוב אני כותבת לעצמי
מילים שיימחקו, מילים
שלא תקרא
ולא תגיד לי שאני יפה.
כמה ציפיות ושאיפות היו לי
מעצמי, ממך.
ואכזבות,
ולחכות,
ולהפסיק להיות.
ולא דיברתי כי פחדתי,
שתיסגר ותגמר
לי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|