כשהשמש מפציעה ליום אחד,
ויש מעט הפוגה מן הגשם השוטף,
היא יוצאת לטייל.
שערה הכהה קלוע בשתיי צמות ארוכות
היא מהלכת על קצות אצבעותיה,
כמעט ומרחפת...
עינייה הבהירות מחפשות אחר פרחים כחולים...
היא מצאה אחד.
יד ארוכה ודקה נשלחת לעבורו,
היא קוטפת אותו בעדינות.
היא מרחרחת אותו בזהירות,
מקרבת אל שפתיה ומנשקת את עליו.
גומעת בשקיקה את צורתו הרכה
לפתע נשמעות קריאות ברקע.
היא תולשות בתנועות חדות,אך,עדינות
את עליי הכותרת הרכים
נותנת להם ליפול על האדמה בצורה מעוגלת...
ובשבריר שנייה, נעלמת.
רגעים ספורים לאר מכן מופיע הצייד.
מסתכל סביב ולבסוף משפיל את מבטו
ועיניו פוגשות את עלי הכותרת הרכים,
שנתלשו באכזריות על ידיה הדקות.
הוא מבין ששוב הוא פספס את
הגברת של ההר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.