ניצ של חורף / שיר אהבה |
לנשק דמעות
לחבק ריח מוכר
להרגיש את היותו
את מהותו
אותו.
לשאוף את המילים
לנשוף החוצה פחדים
לגעת לא לגעת בעיניו
להביט שעות בחיוכו
להתמכר להיותו
למהותו
אליו.
לרפרף באצבעות עדינות על ריסים
לנשק שובלי עונג
ולא לשכוח לכתוב לו,
שיר אהבה.
29.5.2005.
והיום, למי?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|