שלושה חודשים של חורף
ורק הפחד מתעצם.
בצורת רגשית
וכמה דמעות שמפרות
מגפות של שקט.
בין נשיכות השפתיים
מוצאת דרך.
תהפוכות בבטן
ומנגד, שביל מואר.
אבנים קטנות זוהרות
האמת שנמצאת בך.
מסמנות לי את הדרך,
ומה בעצם נשאר
משלוש מילים שכאלה.
שביל אהבה
הוא שקורץ,
שזועק.
תישארי.
מועקה בגרון נבלעת
הכעס והכאב
יחכו.
בוחרת שביל נכון,
אלייך.
10.12.05
לילה של ערפל והתבהרות.
ואולי ההפך הוא הנכון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.