בעיר פרוצה או מסוגרת,
מלכות טרור מיישבת רעה.
והעיר כאבוקה ירוקה מאכלת,
הד זיכרון וקול שכחה.

סדום, אחותך קורסת,
מתפרקת לרסיסי חרפה.
לא אנוש, לא צרצר לא כלב,
יציל עצמו מן השאון הנורא.

אבוי, אם כל תופת וזדון,
גבך הזמין רעות עלייך.
ואילו ליבך החומד לצאן,
כלקח עולם ימשול בשכנייך.

סדום, יקירתי הקורסת,
מתפרקת לרסיסי חרפה.
לא אנוש, לא צרצר לא כלב,
יציל עצמו מן השאון הנורא.

הירושימה נאנקת, זעקותייך עקרות,
את הנעשה אין להשיב למשעולייך.
רחמי עליי, היכנעי לבאות.
וברחם קדושה אספי ילדייך.

   ומפלתך כתרועת שופר,
   תכה לשווא בחול הים.
   ורק אני, נטע זר,
   אמצא בך - מנוחת עולם.