הדף כבר נהיה מלוח מהדמעות השקטות
אותם אלא שרגע זורמות.
הטעם מלוח, ההרגשה לא טובה,
מרגישה כמעט כמוך די אבודה.
המרחק מתעצם כול פעם יותר,
כבר  קשה לי לראות מה עלינו עובר,
יש ריחוק, יש קירוב, חיבוק חם שעוטף
חיבוק מלווה בקור ואבדון שאותי סוחף.
כבר לא יודעת עם יש בי את אותו הכוח
כוח על הכול להתגבר.
כבר לא יודעת עם אני אמורה או לא אמורה איתך להישאר.
אני צריכה כוח, שיגרום לך לשכוח, שיגרום לך לקום.
מרגישה חסרת אונים, פניי כבר אבודים.
בתוך דבר שלא נראה, אך מורגש ועוקץ אותי בחוזקה.