עוד יום של חול
השעה - צהרים. לא מוקדם ולא מאוחר.
רחוקה מהבית
לבושה ירוק-זית
באמצע צהוב של מדבר.
ארוכה, קוצנית
ושחורה, צורמת בנוף החולי.
גדר ארורה
כמו מתגרה,
ניצבת זקופה למולי.
מעברה השני
מרחבים עצומים של שקט ושל מנוחה.
כמו משוגעת
רוצה רק לגעת
בנוף שנושא הבטחה.
ושמש אכזר
מטיל את אורו, בכוח, ללא רחמים.
עוצמת עיניי
וחושבת אולי
לישון ככה כל הימים.
גדר תיל עבה
והרים צהובים, מחביאים סימני שאלה.
והסוף בקרוב
יהיה סוף-סוף טוב
אם אצליח לשוב למסילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.