היא רוצה שאכתוב לה
ושוב כותב על עצמי
כותב בגללה ולא לה
וכשרואה את המצב
את כל התקופה
את העונה, את עצמי
הכל סובב את הזמן
תחילת שנה, קיץ
התלהבות מפה עד אין קץ
ריגושים, קשר, פעם ראשונה
ופתאום הכל אפור
אפרורי כמו הסתיו כך המצב
חוסר וודאות ושקט, לחץ
וידיעה שהסוף קרב
ואז ממש עם הגשם הראשון
דמעה ראשונה המבשרת קץ
באותו חורף גם ימים של שמש
לא זורחים לא מאירים, עצובים
הקור הקפיא גם את הלב
ושוב ממש עם הפריחה
עם זריחה על שדות ירוקים
הלב נפתח הוא שוב פורח
והפעם גדול מתמיד
ריגושים ושמחה של אביב
אז עכשיו כשהכול זוהר, זוכר
תקופות קשות ומקווה שהפעם
הקשר חזק מספיק
לשרוד את קור העונות הקשות

15-7-04
עמוס אלוש