ניגוני האתמול שזורים שזורים
בין קירות החדר האטום.
אני יודעת שיש בזה
עצבות מסוימת
שאולי ולא תחזור.
ומקצב מונוטוני
שחורג לעיתים
ומזכיר נשכחות
מימים אבודים,
אני יודעת שיש בזה
כאב מפואר
שאינו רוצה להיעלם.
וכשקרש שחור נסגר מעל לכל
ודפים צהובים מתעופפים בחול
אני יודעת כי יש בזה קסם
שהולך איתי לכל מקום. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.