|
אני נוסע
והנוף כשיקוף של כל מה שלא שלי
המרחק הוא פונקציה של תקופות
והגשם של דמעות
נוסע אל כולכן
נוטש בחשאי את השיירה
האהבה היא פונקציה של רגעים
והאושר חיוכים ויצירה
אני נוסע ובתא המטען
כל הזכרונות רק בשחור לבן
כאבים נבחרים בעטיפה של שיר
ואשמה
בקופת חזיר
נוסע
הנוף מתרחק
והגשם יורד זה מכבר
חיים תמיד רק בתקופה אחת
ומרגישים בכל השאר |
|
|
אח שלי כותב
שירים נורא
יפים, למרות
שהוא בנאדם שקצת
מתוסבך עם עצמו,
אולי זה בא
מהגירושים של
ההורים שלנו
שקרו כשהוא היה
בן 7, אני לא
יודע.
אני מקשיב
לשירים של אחי
הגדול בבמה,
וחושב לעצמי
שחבל שאני לא
יכול להגיד לו
כמה אני מעריך
אותו עליהם,
ובכלל.
-אחד שמקווה שאח
שלו ייראה את זה
במקרה ויבין
שמדובר עליו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.